אישה בורחת
אִשָּׁה בּוֹרַחַת מֵעַצְמָהּ.
לְאָן?
לְאֶרֶץ זָרָה. לֹא נוֹדַעַת. אוֹ
לַיְּקוּם שֶׁמֵּעֵבֶר לַיְּקוּמִים.
לְבָתִּים מְבֻלְגָּנִים. לְסַדֵּר שָׁם
אֶת חַיֶּיהָ.
לְשִׁגְרָה עֲסוּקָה. חַסְרַת פְּנַאי.
לַעֲטוֹת עַל עַצְמָהּ אָדָם אַחֵר.
כְּמוֹ מְעִיל. אוֹ מִטְפַּחַת רֹאשׁ.
לְהַטְמִין עַצְמָהּ בְּתוֹכוֹ.
אוֹ לִילָדֶיהָ. לְאִי מַהוּתָהּ.
חוֹרֶטֶת S.O.S בַּחוֹף.
מְכַסָּה בְּמַיִם רֵיחָנִיִּים.
אִשָּׁה בּוֹרַחַת מֵעַצְמָהּ.
הִיא רָצָה וְנָסָה מִפָּנֶיהָ.
הַמִּשְׁתַּקְּפוֹת בְּכָל מַרְאוֹת הָעוֹלָם.
בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת.
אִשָּׁה מַשְׁפִּילָה מַבָּט. חוֹשֶׁשֶׁת
לִרְאוֹת אֶת עַצְמָהּ. מִתְהַדֶּרֶת
בְּנוֹצוֹת זָרִים. טַוָּס מְנֻכָּר.
אִשָּׁה בּוֹרַחַת.
וְעָצְמָה אִתָּהּ.
לְאָן תֵּלְכִי, אִשָּׁה?
הִנְנִי כָּאן.


צב השעה
לִפְנוֹת בֹּקֶר אֲנִי נִפְלֶטֶת מִשֵּׁנָה
כְּמוֹ צַב יָם הַבּוֹקֵעַ בַּחוֹף.
מַשֶּׁהוּ בִּי דּוֹחֵק, דּוֹחֵף, מְמַהֵר
לָנוּעַ מֵחוֹף הַמִּבְטָחִים לִשְׁאוֹן הַמַּיִם.
הַגּוּף זָז לְאַט,
כָּבֵד מִמַּשָּׂא הַבַּיִת,
וְכָל הַזִּכְרוֹנוֹת
הַמִּתְגַּלִּים
וְהַנִּשְׁאָרִים עֲלוּמִים מֵאֲחוֹרַי
דּוֹחֲקִים בִּי לְמַהֵר, לָנוּעַ הָלְאָה.
אֲבָל הַגּוּף זָז לְאַט
מְמָאֵן לְהִתְרַחֵק מֵהַחוֹף,
לֹא נִכְנָע לְפִתּוּי הַמַּיִם הַקּוֹרְאִים לִי לִפְעֹל.
הַגּוּף יוֹדֵעַ,
יֵשׁ דְּבָרִים הַקּוֹרִים מֵאֲלֵיהֶם;
יָם יַבָּשָׁה,
שֵׁפֶל גֵּאוּת,
בָּטוּחַ לֹא בָּטוּחַ
לֹא
בָּטוּחַ
