לחמול על מי שפגע בך

כשלא יכל להתמודד עם הפגיעות שבו.

לסלוח למי שהאשים אותך

כשלא הצליח להכיל את האשמה שקיימת בו.

לשחרר כל ציפיה ממי שממשיך לאכזב

כשלא מסוגל לתת לך את מה שאת צריכה.

לוותר על הפנטזיה שלעולם לא תתממש

כשהצד השני לא שותף לפנטזיה שלך.

לקבל את כל האין והאין הזה

כשהצורך שלך לגיטימי וראוי.

לחבק את עצמך ואת החיים שלך

כשאת חולה, חבולה, מותשת,

כשחייך רחוקים מכל מה שדמיינת וחלמת.

להיות עם כל מה שקיים בך עכשיו.

לסלוח לעצמך.

לסלוח לאחרים.

לסלוח לחיים.

לחבק את הקטנה בתוכך שעדיין מפנטזת

וחולמת ורוצה שהבלתי אפשרי יתממש.

לחבק את הגדולה בתוכך שלא רוצה לסלוח

שמפחדת לחמול, ששומרת על הלב שלך שלא יישבר שוב.

להיות האמא והאבא והאחיות שמעולם לא היו לך.

להיות המבוגרת האחראית המיטיבה עבור עצמך.

לסמוך על בני אדם.

לאפשר לאחרים לראות אותך

לתמוך בך

לאהוב אותך

למרות הפחד והפגיעות והאכזבות.

למרות כל האין שאין

לראות את כל היש שיש.

להודות

על הדרך, על השיכחה, על ההיזכרות,

על הקשיים, על ההתגברות,

על הלב שנשבר, ועל כוח האיחוי,

על החולי, ועל הריפוי.

לקבל את מה שיש

כי זה מה שיש.

להיות.

לאהוב.